5 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים עפ"ג 16476-11-24 עפ"ג 18020-11-24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט דוד מינץ המערערת בעפ"ג 16476-11-24 והמשיבה בעפ"ג 18020-11-24: מדינת ישראל נגד המשיב בעפ"ג 16476-11-24 והמערער בעפ"ג 18020-11-24: נאסר מוחמד עלי ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' כדורי) בת"פ 5214-02-24 מיום 23.9.2024 תאריך ישיבה: ו' אדר תשפ"ו (23.2.2026) בשם המערערת בעפ"ג 16476-11-24 והמשיבה בעפ"ג 18020-11-24: עו"ד שרית משגב בשם המשיב בעפ"ג 16476-11-24 והמערער בעפ"ג 18020-11-24: בשם שירות המבחן: עו"ד אכרם אבו לבדה עו"ס סיון קוריס פסק-דין הנשיא יצחק עמית: 1. המערער בעפ"ג 18020-11-24 (הוא המשיב בעפ"ג 16476-11-24, שייקרא להלן: המשיב) הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של סחר בנשק ובאבזר נשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין); וכן בעבירה של נשיאת נשק ואבזר נשק לפי סעיף 144(ב) רישה וסיפה לחוק העונשין – כל זאת בעקבות מבצע שבמסגרתו הופעל סוכן משטרתי (להלן גם: הסוכן). על פי עובדות האישום הראשון, המשיב מכר לסוכן אקדח מסוג גלוק ומחסנית תואמת בתמורה לסך של 46,500 ש"ח. לאחר ביצוע העסקה ולאחר שהסוכן שאל את המשיב איזה כלי נשק נוספים יש לו, הציג לו המשיב מספר תמונות של אקדחים ושל כלי נשק ארוכים מסוג M16, וכן תמונות שלו עצמו כשהוא מחזיק בנשק מסוג M16, והציע לסוכן לרכוש כלי נשק נוספים. על פי עובדות האישום השני, המשיב והסוכן תיאמו כי הסוכן ירכוש מהמשיב שני אקדחים עם מחסניות תואמות, כנגד הסך של 95,000 ש"ח. המשיב הגיע למפגש כשהוא נוסע ברכב (להלן: הרכב), ומסר לסוכן אקדח חצי אוטומטי מסוג גלוק, אקדח חצי אוטומטי מסוג Sig Sauer ושתי מחסניות תואמות. הסוכן מסר למשיב את התמורה, ובעוד הלה סופר את הכסף, הוא נעצר על ידי המשטרה. ביום 23.9.2024 בית משפט קמא (ת"פ 5214-02-24; השופט מ' כדורי) השית על המשיב מאסר בפועל למשך 49 חודשים, קנס בסך של 40,000 ש"ח ועונשים נלווים נוספים, וכן הורה על חילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה. 2. על גזר הדין נסבים שני הערעורים המאוחדים שבפנינו. המדינה, המערערת בעפ"ג 16476-11-24 (להלן: המערערת), הלינה על קולת העונש בטענה כי העונש חורג לקולה מרף הענישה הנוהג לגבי סחר בנשק. מנגד, המשיב הלין בערעורו על חומרת העונש, בין היתר, לנוכח גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי ותוך השוואה לעונשים שהוטלו במקרים דומים. למצער, לטענת המשיב, משנקבע מתחם ענישה שנע בין 46 חודשי מאסר בפועל לבין 69 חודשי מאסר בפועל, היה על בית המשפט להשית עליו את הגבול התחתון של המתחם לאור גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי. עוד הלין המשיב על גובה הקנס שהושת עליו, ואשר לטעמו חורג מהפסיקה הנוהגת. 3. נקדים ונאמר כי לא מצאנו ממש בערעור המשיב לנוכח רף הענישה הנוהג בעבירות סחר בנשק, ולנוכח מגמת ההחמרה בעבירות נשק, הן בפסיקה והן בחקיקה לאור תיקון 140 לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021). בתיקון זה, נקבע עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי כך שעונש המינימום לעבירה של סחר בנשק עומד על 45 חודשי מאסר. 4. אך לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט זה בעפ"ג 23293-07-25 אבו קטיפאן נ' מדינת ישראל (15.2.2026), שבו הושתו עונשי מאסר על נאשמים שהורשעו בעבירות של סחר בנשק בפרשיה דומה של הפעלת סוכן משטרתי. כך, נדון המערער הראשון שנזכר בפסק דין זה, למאסר של שש שנים לאחר שהורשע במכירה של אקדח מסוג גלוק תמורת הסך של 42,000 ש"ח ושני אקדחי הזנק עם מחסניות ו-8 כדורים תמורת הסך של 50,000 ש"ח (אקדח הזנק ניתן להסבה לכלי ירייה קטלני ומכאן ההתייחסות אליו כאל נשק לכל דבר ועניין). בדומה, גם במקרה דנן הורשע המשיב בשתי עסקאות שבמסגרתן מכר שלושה אקדחים, אלא שהחומרה במקרה שלפנינו גדולה יותר – הן לאור סוג האקדחים מושא האישום השני; הן לאור התמורה הגבוהה יותר ששולמה עבורם; והן מאחר שהמשיב הציג לסוכן ארסנל של כלי נשק, כולל נשק ארוך. בכך יש כדי להעיד על נגישותו של המשיב לכלי נשק רבים ועל מעורבותו בעולם הנשק, על אף גילו הצעיר. לכך יש להוסיף את תסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה על המשיב, שנמנע מלקחת אחריות למעשיו ונטה להפחית מחומרת מעשיו. 5. בנסיבות אלה, ואך משום שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את העונש, החלטנו להעמיד את עונשו של המשיב על 60 חודשי מאסר בפועל, חלף 49 חודשי מאסר שהושתו עליו בבית משפט קמא. יתר הוראות גזר הדין יישארו על כנן, ולא ראינו מקום להתערב בגובה הקנס שהושת על המשיב, גם בהנחה שהוא עומד על הרף הגבוה. זאת, בין היתר, בהינתן הסכומים שבהם נמכרו האקדחים (ולא נעלם מעיננו כי המשיב נתפס בכף עודנו סופר את כספי התמורה, מבלי שאלה הגיעו בפועל לכיסו). 6. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם. סעיפים 144(ט)-(י) שנוספו במסגרת תיקון 145 לחוק העונשין, כחלק מהצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023, קובעים כלהלן: (ט) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב2) והתקיים אחד מאלה, רשאי בית המשפט לקבוע, לבקשת תובע, כי הנידון ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה: (1) העבירה בוצעה לגבי יותר מנשק אחד; (2) בשש השנים שקדמו להרשעה באותה עבירה, הורשע הנידון בעבירה נוספת לפי סעיף קטן (ב2); (3) העבירה בוצעה בזיקה לארגון פשיעה כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; (4) שווי תקבולי העבירה הוא 50,000 שקלים חדשים או יותר. (י) קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ט), יצווה בגזר הדין כי נוסף על כל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה לפי סעיף קטן (ב2), אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בשינויים המחויבים. בית משפט קמא נמנע מלעשות שימוש בסעיפים אלה "בהינתן האמור בתסקיר בדבר אורח החיים המתפקד שהנאשם ניהל עד לאירועים, המקהה את ההנחה כי הוא ניהל אורח חיים עברייני המבוסס על תקבולי עבירה, ובהתחשב במסקנות העולות מהודאתו בשלב מוקדם של ההליכים, כנזכר לעיל" (פסקה 42 לגזר הדין). 7. המדינה הלינה בערעורה על נימוק זה של בית משפט קמא. ואכן, בית המשפט אינו נדרש לבחון עובדתית ולהידרש למקורות חיצוניים על מנת לקבוע אם הנאשם ניהל אורח חיים עברייני. זאת, מאחר שהמחוקק עצמו קבע כי בהתקיים אחד מארבעת המצבים בסעיף 144(ט) רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי העבירה. כך נקבע גם בדברי ההסבר לחוק: "מוצע לקבוע הסדר חילוט מיוחד לגבי אדם שהורשע בעבירת סחר בנשק לא חוקי ומנהל אורח חיים עברייני (המבוסס על תקבולי עבירה), על פי תנאים שנקבעו בחוק. לפי המוצע יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של נידון שהורשע בעבירת סחר בנשק, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים" (דברי ההסבר להצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה וחקיקת שעה), התשפ"ג-2023). מכאן, שבית המשפט אינו נדרש לקבוע עובדות לגבי אורח חייו של הנאשם, ודי בהתקיימות אחד או יותר מהתנאים שנקבעו בחוק כדי לקבוע כי הנאשם ניהל "אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה". ואכן, הוראת החילוט נועדה לאפשר לבית המשפט לחלט את תקבולי העבירה, בהתאם לחזקות הקבועות בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) ("[...] ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים [...] כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו"). במקרה דנן, עניינו של המשיב נופל לשניים מתוך ארבעת התנאים המנויים בסעיף (העבירה בוצעה לגבי יותר מנשק אחד וסכום תקבולי העבירה עולה על 50,000 ש"ח). לכן, במישור העקרוני רשאי היה אפוא בית משפט קמא להורות על חילוט תקבולי העבירה [במאמר מוסגר: להבדיל מפקודת הסמים המסוכנים, שם נקבעה הוראת חילוט מנדטורית בנוסח "יצווה בית המשפט", הרי שבסעיף 144(ט) לחוק נקט המחוקק לשון "רשאי בית המשפט", תוך שהוא מותיר שיקול דעת לבית המשפט]. עם זאת, מאחר שהרכב חולט ממילא על ידי בית משפט קמא כי שימש לביצוע העבירה, ומאחר שהוראת החילוט בתיקון 145 לחוק היא הוראה חדשה שבית משפט זה טרם נדרש לה, איננו נדרשים לשאלת חילוט הרכב מכוח הוראת התיקון. 8. סוף דבר שערעור המשיב נדחה וערעור המדינה מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל יעמוד על 60 חודשים. ניתן היום, ‏ט' באדר התשפ"ו (‏26.2.2026). יצחק עמית נשיא נעם סולברג משנה לנשיא דוד מינץ שופט