דיטי עבאס נ. המנהל האזרחי באיו"ש

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 65175-02-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ העותרים: 1. מוחמד עבאס 1. דיטי עבאס נגד המשיב: המנהל האזרחי באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד מחמוד אבו סולימאן פסק-דין השופט דוד מינץ: על פי הנטען בעתירה שלפנינו, העותרים הם בני זוג נשואים. עותרת 1 היא בעלת אזרחות ישראלית ועותר 2 (להלן: העותר) הוא תושב הרשות הפלסטינית. העותרים מלינים על החלטת המנהל האזרחי באזור יהודה ושמרון (להלן: המשיב) לדחות את בקשת העותר לקבלת אישור כניסה לישראל בשל "מניעה ביטחונית". נטען כי ניסיונות העותרים בעבר להסיר את המניעה הביטחונית נדחו, וכי הערר שהגישו למשיב בגין ההחלטה בבקשה לקבלת אישור הכניסה נדחה גם הוא. טענתם העיקרית של העותרים היא כי מאחר שבעבר אושרה בעניינם בקשה לאיחוד משפחות לאחר שנבחנה על ידי כלל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים והיא הוארכה בהתאם לנהלים מידי שנה; ואף הונפק להם אישור מטעם מנהלת תיאום וקישור בשטחים לתקופה מיום 17.7.2025 ועד ליום 17.7.2026, אין הצדקה לדחיית בקשת העותר למתן אישור כניסה לישראל. זאת, בשים לב לכך שממועד אישור הבקשה לאיחוד משפחות העותר שוהה ועובד בישראל, הוא נעדר כל עבר ביטחוני, וכניסתו לרשות הפלסטינית הייתה אך ורק לשם חידוש כרטיס מגנטי והגשת בקשה לאישור כניסה לישראל לאחר אישור הבקשה לאיחוד משפחות. בנסיבות אלו, מבוקש מתן צו על תנאי אשר יורה למשיב לנמק מדוע לא יעניק לעותר אישור כניסה לישראל, בכפוף לאישור בקשת איחוד המשפחות. דין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובת המשיב. ראשית ייאמר כי הגם שההחלטה הרלוונטית לא צורפה לעתירה, לכאורה בית משפט זה אינו האכסניה המתאימה לדון בענייניהם של העותרים. על פני הדברים, עתירתם מופנית נגד החלטה בבקשה לאשרת כניסה לישראל, והסמכות לדון בעתירות הנוגעות לבקשות מסוג זה, מסורה ככלל, לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו לעניין זה: סעיף 5א(א)(1) ופרט 3 לתוספת הרביעית, או סעיף 5(1) ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000; בג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה אלוף פיקוד דרום, סג(1) 149, 157-156 (2008)‏). ברם, משלא צורפה ההחלטה הרלוונטית אין בידנו לקבוע דבר לעניין זה. מעבר לכך, העתירה אינה מפורטת כלל, לא מבחינה עובדתית ולא מבחינה משפטית. אף לא צורפו אליה כל נספח או אסמכתא התומכים בנטען בה. בתוך כך לא צורפה ההחלטה אותה מבקשים העותרים לתקוף, כמו גם ההחלטה בערר אשר לפי הנטען הוגש על ידי העותרים. בנסיבות אלו מדובר בעתירה עמומה שאינה נשענת על תשתית עובדתית או משפטית ולוּ מינימלית שיהיה בה כדי לבסס את הטענות המועלות בה, ודי בטעם זה כדי להצדיק את דחייתה (וראו למשל: בג"ץ 14111-01-26 פלוני נ' עירית נתניה (1.2.2026); בג"ץ 45966-12-25 קביאטקובסקי נ' וסרקרוג ‏(‏31.12.2025‏); בג"ץ 20864-09-25 פלוני נ' משטרת ישראל (‏22.10.2025‏)‏). העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ג אדר תשפ"ו (12 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט